על ההצגה

ההצגה "למקרה שלא אהיה בסביבה" היא הצגת יחיד שעלתה במרכז הבמה במסגרת פסטיבל ישראל 2016 ומבוססת על כתביה של יעל שמחה פזואלו ז"ל.
כשגילו ליעל סרטן שד היא הייתה רווקה תל-אביבית חכמה ומוכשרת, אקדמאית, פסיכולוגית קלינית על סף פריצת דרך מקצועית.
באורח פלא, הגילוי שעורר בה פחד מוות נוראי לא דיכא אותה אלא סקרן אותה.
תוך כדי ההתמודדות עם המחלה, הכירה בנזוג, ילדה בת, כתבה, חיפשה מרפא והפכה למורה למדיטציה ולבנאדם שמח ושלם יותר!
שם ההצגה לקוח מתוך יצירה שהיא עבדה עליה, תכננה לכתוב מילון מונחים לבתה בת החמש וקראה לו "למקרה שלא אהיה בסביבה".
בהצגה היא יוצרת מתנת פרידה ייחודית לבתה. מתנה שלא נגמרת, מתנה מעוררת השראה לצופים הנחשפים לחייה החד פעמיים של יעל.

יוחאי: מעט יצירות הולכות איתך לאורך חודשים. זו אחת מהן. באמת שאין מילים....

יום שלישי, 12 ביולי 2016

עוד רשמים של אנשים מההצגות שהיו...


אביטל: עדיין מהרהרת בהצגה, מונודרמה מאד מאד ראוייה (נושא מורכב מאד, כתיבה ומשחק מאד טובים) שראינו אתמול. תחיו את החיים כאילו יעשו מהם פעם סרט! 

ליהי:  הצגה כובשת, מרגשת ומעוררת מחשבה

רועי אסף: הצגה מיוחדת מאד ונוגעת ללב של שרון דנון, שמגישה אותה במשחק נהדר

תמי: הצגה נהדרת, ממשיכה בעדינות יופי ואמת את נוכחותה של יעל. תודה לכל מי שגרם לזה לקרות

שגית: שרוני - את שחקנית מופלאה! הרטטת את ליבי הערב. תודה! מזמן לא נהניתי ככה בהצגה. הערב הזה עוד יהדהד בתוכי זמן רב. אני בטוחה.

מטי:
רוצו לראות!!!חווייה עמוקה...מרגשת..מעוררת חשיבה על אפשרות הבחירה גם כשלכאורה אין.
על ..מה הוא "אדם חופשי".
יעל גם במותה ..דרך מכתביה למיה ביתה..מהווה השראה.!!
תודה רני יקר מאוד על שהוצאת בנדיבות ליבך.. חלק מעולמה העשיר ..העמוק...והאנושי !!
הצגה מרגשת
ממליצה בלב אוהב ..לרוץ לראות את הצגת היחיד ששמה "למקרה שלא אהיה בסביבה" !!!

אביבה: הצגה מהחיים ומשחק מעולה

אסנת:
כשהייתי קטנה היינו צועקים לפני קפיצה ממקום גבוה 'על החיים ועל המוות'. כך הרגשתי היום בהצגה 'למקרה שלא אהיה בסביבה'. החיים והמוות היו חשופים כפי שהם, כפי שיעל ראתה אותם ואביגיל (הבמאית) ושרון (השחקנית) העבירו אלי כצופה.
שרון הצליחה להעביר בתפאורה מינימאלית ובכישרון רב את סיפורה של יעל, את אומץ לבה, את הפחדים שלה, ואת המתנה שאינה נגמרת לעולם שהעניקה לבתה.
ממליצה בחום על ההצגה שנותנת משמעות לחיים ולמוות.


יעלה: תעצומות נפש אדירות שמתובלות בהומור ניפלא ובריא, תהומות של פחד בשילוב שיאים של אהבה. מתנה נפלאה ויקרה מפז לכל צופה. ההצגה נוגעת בראשוניות החשופה של החיים. גם המוות המאיים, הופך לשירה, דרך עיניה של אשה נדירה. תודה לכל הנוגעים בדבר.
אתי:
 ההצגה אתמול הייתה מעוררת התפעלות. להכניס שמונה שנים בשעה אחת, לנסות להראות את כל הצדדים של יעל דרך היומנים שהשאירה לבתה. הכתיבה של אביגיל גרץ והמשחק המיוחד של שרון דנון משובחים ביותר. נכון, זו הצגה על סרטן, על אישה שמתמודדת עם הסרטן בדרך שרק היא יודעת, בתעצומות נפש. והסוף עצוב. אבל יש גם קטעים שמעלים חיוך וצחוק. הצגה שחשוב וכדאי לראות. ואחר כל זה אני יכולה לומר - לצערי, לא הכרתי את יעל.
מאיה:
היתה לי חוויה יוצאת דופן!!
היה מרגש, מעניין, מעורר השראה.
תודה על התזכורת שתמיד תמיד יש לנו בחירה גם ואולי בעיקר, ברגעים שנראה כאילו הכל לא בידיים שלנו.
תודה על הזדמנות נדירה, לחוות בצורה כל כך ישירה ומדויקת מציאות מורכבת שהיא מצד אחד הכי אישית ומצד שני מאוד אוניברסאלית, הומנית, "של כולנו
".
שמעון:
ההצגה עמדה בעיני בסימן של ארוע מיוחד שהוא יותר מסתם עוד הצגה, ובזה חשתי כבר בהתכנסות של הקהל, בחילופי הדברים בין האנשים ובהערכות הרגשית החגיגית משהו שכבר לא פוגשים כמותה בתיאטרון, נדמה לי. יש לי לרוב קושי עם שחקנים ותיאטרון, אבל ההצגה הזו עמדה בסימן של טבעיות וישירות רבים מאוד,החל מהעמדת המצלמה והדיבור אליה. בעיני השיקופיות תרמו הרבה מאוד לאווירה ולמכלול הסיפורי והרגשי ובעצם כשאני חושב על זה עכשיו הם ייצרו מעין דיאלוג בין השחקנית שמגלמת את יעל ליעל האמיתית, אם זה יעל המצולמת ואם אלו טקסטים שלה. הבימוי בעיני היה לרוב מינימליסטי במובן החיובי, 

 
שמי גילי   , הייתי בפרמיירה בצוותא של הצגת היחיד שביימת
 ״ למקרה שלא אהיה בסביבה ״ ורציתי להגיב:)
התרגשתי מאוד, בכיתי, צחקתי, טולטלתי, הזדהיתי, כאבתי וגם נמלאתי בסיפוק בשל הנגיעה עמוק בכאב. באותנטיות .
שרון היתה נפלאה ומרגשת וההצגה מבויימת ברגישות, עם רגש וגם עם דיוק , מלאת חיות ואנושיות, סוחפת לתוך העולם הפנימי והחיצוני של הגיבורה.
אני חושבת שעמד בפניך אתגר לא פשוט, לביים הצגת יחיד מסוג כזה על נושא כזה,  וצלחת אותו בגבורה ובהצלחה. וכך גם שמעתי מהקהל באולם. כל הכבוד 😊


רות:
תבורכי תבורכו על מעשה ידיכם להתפאר.
היה מרגש מאוד ונוגע ללב. אהבתי מאודדדד את הבימוי הרגיש, התפאורה ה"רזה" והכ"כ מדוייקת ופשוטה. פשטות נוגעת ללב. אנא העבירי גם לבן זוגך.
וכמובן, המשחק של שרון שהביאה את עצמה בכנות כה רבה וברגישות גדולה לטכסט ולהוויתה של יעל
משה:
תודה על ההצגה המרגשת והמעוררת. אביגיל עשית עבודה נהדרת ושרון מצוינת. ארוע משמעותי. 

אילן:
רציתי להודות לך על ההצגה המפעימה והמרגשת שיצרת. ישבנו מרותקים למתרחש על הבמה, לא היה רגע אחד דל, ואני מלא התפעלות מהאופן שבו הצלחת להעביר את סיפור חייה המופלא של יעלי ואת רוח הדהרמה לפורמט התיאטרוני. השחקנית שבחרת מדהימה וכל הצוות עשה עבודה רגישה ומדויקת. צפיית חובה לכל מי שהולך בדרך הדהרמה ולא רק...


מיכל
הגעתי להצגה לבדי כי היה מאד קשה לאנשים סביבי לבוא ולעסוק בנושא הזה. אבל היה לי ברור שאני מגיעה, גם לבדי, (חוצמזה שמזמן לא יצאתי רק עם עצמי...) וידעתי שזה יהיה חזק, ואכן כך.
בדרכך הכל—כך מיוחדת, את מביאה את הדברים כמו שהם. בפשטות ובעוצמה כאחד, וזה חודר פנימה.
במסעי האישי עם המוות של אמא שלי, הפגשת אותי שוב עם הדברים מעוד זוית, שזה הרי לא נגמר אף פעם.
וכמו תמיד, את מעוררת מחדש ומביאה אותי לרגע הזה בחיים, ואני שמחה ומודה על זה שאת בו.

הילה: ההצגה היתה חזקה ומשמעותית.

יונתן:
רציתי להגיד לך כמה נהניתי, התרגשתי, למדתי, אהבתי אתמול בהצגה.
אני חושב שזה סיפור מדהים שמסופר מדהים ומשוחק נהדר.
אני מקווה שהרבה אנשים בכלל וצוות רפואי בפרט יזכו לראות את ההצגה.

ציפי גון גרוס: הייתי בהצגה המקסימה, המרגשת, החכמה, המדוייקת שלכן.
שלי: כל הכבוד. ההצגה הייתה מצויינת בהרבה מובנים ואופניםמאד מרגשת, מעבירה את יעל בדמותה כפי שהצטיירה אצלי, מאד אסתטית ורגישהכל הכבוד לכל היוצרים שעבדו אתך
יונת:
ראיתי את ההצגה ואני ממליצה בחום רב. נוגעת, חכמה, מצחיקה ומעוררת השראה. אין "טקסט" מתאים יותר להתכונן פנימית לנושא "להיות בן תמותה".
נעמי:
אהבתי מאד את ההצגה. הגעתי עם מעט חששות, עקב הנושא, אך התבדיתי מיד. השלם היה מצויין וגם חלקיו - הכתיבה, הבימוי, המשחק, התפאורה, העזרים - הכל.



אין תגובות:

פרסום תגובה